טיפול פסיכולוגי לילדים? מה זה בכלל?

במאמר זה נסקור את עולם הטיפול לילדים, מה זה בכלל ואיך עושים את זה נכון?

טיפול פסיכולוגי לילדים? מה זה אומר בכלל?

את המאמר החלטתי להקדיש לשאלה (או אוסף השאלות) שפגשתי לא מעט,

מה זה טיפול של ילדים? איך את עושה את זה? איך את מדברת איתם? הם משתפים פעולה? הם לא משתעממים? יש להם מה להגיד?

לפני שנצלול לתוך זה, חשוב לי להדגיש משהו שכנראה אחזור עליו הרבה בפוסטים (ובצדק!) – כל ילד.ה (ונער.ה) הם שונים, והטיפול יכול להיראות מאוד שונה בהתאם למאפיינים של המטופל.ת (גיל, תחומי עניין, חוזקות וקשיים, אבחנות, מזג וכדומה). לפעמים גם פגישה של מטופל.ת מסויימ.ת תהיה שונה לחלוטין מזו שהייתה לפני שבוע!

אחת הסיבות המרכזיות למגוון הזה, היא שבטיפול בילדים ונוער, אנחנו "מדברים" בהרבה מאוד דרכים. ילדים מדברים ומעבדים את עולמם הרגשי לא רק בשיחה ישירה על מה שמעסיק אותם, אלא גם באמצעות משחק, באמצעות יצירה, דרך תנועה, בעזרת סיפורים ואפילו כשהם מתארים סדרת טלוויזיה שהם אוהבים. כל אלה הם ערוצים עשירים של תוכן, שאם "נקשיב" להם נוכל ללמוד כל כך הרבה עליהם, ולתמוך בהם באופן מאוד משמעותי.

ילדים ובני נוער מבלים הרבה מזמנם במסגרות בהם מכתיבים להם איך להיות ומה לעשות. זה חלק חשוב מהלמידה והחינוך שלהם, והם צריכים שיהיה מי שיוביל אותם ויעזור להם לעשות סדר בעולם. אבל חדר הטיפול יכול לספק להם משהו אחר – מרחב שבו יש להם הרבה יותר בחירה באיזה אופן להתנהל בו, ושבו יש הקשבה והתבוננות עמוקה על מי ומה שהם. עבור רבים מהם זוהי חוויה כל כך מיוחדת, שמאפשרת להם לעבד את הרגשות שלהם, לגלות את עצמם ואת כוחותיהם, ללמוד ליצור קשר משמעותי עם מישהו אחר, ללמוד להסביר לעצמם ולאחרים את תחושותיהם, ועוד ועוד.

אוקיי, אבל מה תכל'ס? בפרטים היבשים?

תהליך טיפולי של ילד.ה או נער.ה יתחיל בדרך-כלל במספר מפגשי היכרות והערכה, בהתחלה עם ההורים ואז עם הילד.ה או הנער.ה. אם נרגיש שמתאים ונכון לנו – "נצא לדרך". כאמור, כל מקרה יכול להיות שונה במידה מסויימת, אבל ברוב המקרים יהיו פגישות שבועיות עם הילד.ה או הנער.ה (ובמקרים מסויימים, שתי פגישות בשבוע), במשך כ-45-50 דקות ביום ושעה קבועים. התהליך ייערב גם פגישות עם ההורים בתדירות מסויימת, בהתאם למאפייני המטופל.ת והמשפחה. לרוב, פגישות עם הורים לנוער יהיו פחות תכופות, בעוד פגישות עם הורים לילדים (בפרט הצעירים שבהם), יהיו בתדירות קבועה (בין דו-שבועית לחודשית)."

פגישות הורים – על מה ולמה? (וכמה?)

"הטיפול הוא לילד, לא לי", "הילדה במילא לא מספרת לי כלום", "לי אין מה להגיד", "זה עניינים שלו עם החברים זה  לא קשור אלינו", "אנחנו לא צריכים שילמדו אותנו להיות הורים"

טיפול בילדים ונוער מלווה בדרך כלל בפגישות הורים בתדירות מסויימת (על כך בהמשך). הרעיון הזה, עבור הורים רבים, יכול להיראות משונה. הרי הילד.ה או המתבגר.ת הם המטופלים, למה ההורים צריכים לקחת חלק בזה?

הסיבה העיקרית היא שההורים הם חלק מרכזי ומשמעותי כל כך בחיים של ילדיהם (כן, גם בחיים של המתבגרים שמגלגלים עליהם עיניים…). ההורה הוא הדמות שמלמדת ומתווכת לילדים את עצמם ואת העולם, נותנת ביטחון ותמיכה, מחנכת, מסמנת דרך, מטפחת, מנחמת… עולמם של הילדים, על כל רבדיו, מושפע מאוד מההורה. ניסיון לנתק את עולם הילד.ה מהמשפחה עלול להקשות על ההבנה שלו.ה ולהגביל את היכולת לעזור לו.ה.

הרבה מילים גדולות – אבל מה זה אומר מבחינת הטיפול? מה עושים בפגישות הורים האלה?

לפגישות הורים יש 4 נדבכים עיקריים:

1. ללמוד מההורה/ים – ההורה/ים, כמעט תמיד, מכירים הכי טוב את הילד.ה. הם מכירים אותו.ה לאורך שנים ונמצאים איתו.ה בדרך-כלל יותר מכולם. יש כל כך הרבה דברים מאוד חשובים ומשמעותיים שאפשר ללמוד מהם על הילד.ה ועל המשפחה שלהם!

2. לשוחח עם ההורה/ים על מחשבות ותובנות באשר לילד.ה שעולות בטיפול (באופן שמכבד את פרטיות הילד.ה).

3. לחשוב ביחד על הילד.ה ועל דרכים לעזור לו.ה (ולמשפחה).

4. לתת מקום ותמיכה להורה/ים – כי הורות לכל ילד מביאה עמה אתגרים רבים ומגוונים.

כפי שאתם רואים – ללמד אתכם להיות הורים לא נכלל בין הנדבכים האלה. אני מאמינה שאין דרך "ללמד להיות הורים". הורות היא דבר מאוד אישי, של ההורה ושל המשפחה. התפתחויות בהורות הן התפתחויות אישיות, שמושפעות מהרבה דברים. אנחנו יכולים לפתח ביחד את ההורות לילד.ה שלכם, אבל ההורות היא לגמרי שלכם.

וכמה?

תדירות מפגשי ההורים משתנה ממקרה למקרה, ולעיתים גם בתקופות שונות לאורך התהליך הטיפולי.

ברוב המקרים נתחיל בפגישות אחת לשבועיים, כדי להכיר וליצור קשר. בהמשך ייתכן שנוריד את התדירות לאחת לשלושה שבועות או לחודש, ובמקרים מסויימים אף פחות מכך. לעיתים, נראה שדווקא כדאי להגביר את התדירות. בחלק מהמקרים, אף מתקיים טיפול דרך פגישות הורים בלבד, ללא פגישות עם הילד.ה.

אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על תדירות פגישות ההורים הוא גיל הילד.ה – בדרך-כלל פגישות עם הורים למתבגרים יהיו פחות תכופות, בעוד עבור ילדים צעירים הנטייה היא לפגוש את ההורים יותר.

‍

• גם ענבל פלדמן מטפלת בזיגמונד