בימים האחרונים הורים רבים פונים אליי בשאלה איך לדבר עם ילדים על המצב הביטחוני בצורה נכונה? לשם כך, כתבתי את המאמר הקצר הבא שבו יפורטו כלים להתמודדות עם חרדות של ילדים בזמן אירוע ביטחוני. מאמר זה רלוונטי לאוכלוסייה הכללית, לילדים שבעורף הלחימה. עבור ילדים למשפחות שנפגעו יש מקום להתערבות אחרת.
בזמן מלחמה, חשוב לדבר עם ילדים על המצב בצורה נכונה ומתאימה לגילם. שיחה כנה ומרגיעה עם הילדים תעזור להם להבין את המצב, להפחית את החרדה ולשמור על תחושת ביטחון. מומלץ לתת תוקף לרגשות של געגוע לבני משפחה, למסגרת החינוכית ורצון שהמלחמה תסתיים. לפני שאתם מנסים לעזור לילד שלכם להתמודד, דאגו קודם לוויסות הרגשות שלכם. נסו לשמור על רוגע דרך שמיעת מוזיקה מרגיעה, מדיטציה או תרגילי הרפיה וקרקוע.
בעת השיחה עם הילדים על אירועי הטרור,התייחסו לילדים בכנות, אך גם הימנע מפרטי מידע מיותרים. ילדים קטנים עשויים שלא להבין את המשמעות המלאה של המלחמה, ולכן חשוב להסביר להם את המצב בצורה פשוטה וברורה. חשוב לתת לילדים תחושת ביטחון, ולהדגיש שאתם שם בשבילם. ככל שאתם תצליחו להיות רגועים יותר כך תוכלו להכיל יותר את הילד שלכם. זכרו אתם עושים את המיטב שלכם, וחשוב לאפשר לילדים להביע את הרגשות שלהם. השתדלו להיות נוכחים עם הילדים בזמן משחק, קריאת ספר או יצירה. הפוגה זו מהתעדכנות בדיווחים החדשותיים תקל גם עליכם.
חשוב לשמור על שגרה ככל הניתן, כדי להעניק לילדים תחושת ביטחון. לצד זאת מתן תפקידים אקטיביים לילדים בבית כך שירגישו שהם בשליטה, מה שמספק ביטחון. ילדים גדולים ניתן לשלב במטלות בבית (קישוט המרחבהמוגן, עזרה בפינוי הכלים בסוף הארוחה), כמו גם לתת משימות התנדבותיות פשוטות לטובת החברה (ציור ציורים וכתיבת מכתבים לחיילים, איסוף מארזי מזון).
היכרות עם המרחב המוגן – מומלץ להכיר את המקלט עם הילדים עוד לפני אזעקה, ולהפוך אותו למקום שבו הם מרגישים בנוח עם משחקים וספרים המוכרים להם. בזמן אזעקה נסו לשדר ביטחון והתנהלות עניינית ולהמעיט בתגובות לחץ.
התמודדות עם רגרסיות – חשוב לקבל את הרגרסיות של הילדים, כגון חזרה למוצץ או התנהגות תלותית יותר כגון שינה במיטת ההורים. לרוב הרגרסיה תהיה זמנית, ותיפסק לאחר חזרה לשגרה.
דוגמאות לשיח עם הילדים בהתאם לגיל
תינוקות: "יש בומים שיכולים להפחיד, כמו בום של בלון שמתפוצץ. כשזה קורה, צריך ללכת עם אמא ואבא למרחב הבטוח שם אנחנו מוגנים".
פעוטות מגיל שנתיים ומעלה: "כשילדים רבים הם יכולים לצעוק ולהרביץ וכשמדינות רבות הן יוצאות למלחמה. במלחמה החיילים ולפעמים גם מבוגרים אחרים נקראים לבוא לעזור לשמור על כולנו. במלחמה לפעמים גם זורקים טילים. כשיש טילים צריך להישמר. נשמעת אזעקה שנועדה להגן עלינו, היא מסמנת לנו שצריך למרחב המוגן. שם נהיה בטוחים. אנחנו מקווים שבקרוב כולם ישלימו והריב יפסיק. בינתיים אנחנו לא הולכים לגן ונשארים עםהמשפחה עד שהמצב יהיה בטוח."
גילאי גן חובה ויסודי: "כמו שילדים רבים, ככה לפעמים המדינה שלנו בריב עם אחרים.המדינה שלנו חזקה ותנצח. בזמן הזה אנחנו נשארים בבית ואנחנו ביחד מוגנים".בגיל זה ייתכן והילדים נחשפים למידע גם דרך בני גילם, ועל כן לא מומלץ להסתירמהם מידע אלא לתווך מידע באופן מווסת..
ילדים בגילאי יסודי ומעלה: "יש מלחמה, אבל אנחנו בסדר. יש לנו צבא חזק, ואנחנו עושים הכל כדי להגן על עצמנו. אני יודע שזה מפחיד, אני פה בשבילך". ילדים בגילאי היסודי כבר מבינים מושגים כגון אובדן ומוות, אולם מומלץ לא להתעמק במידע שעלול לעורר חרדות שלא לצורך. במידה והילד שואל שאלות בנושאים אלו, ניתן לנסות לכוון את נושא השיחה אל מקורות של חוסן וכוחות ("מה עוזר לך להרגיש אמיץ? מהאנחנו יכולים לעשות עכשיו שיעזור לך להרגיש יותר טוב?"). כמו כן, הימנעו מתיאור מורכב של המציאות כיוון שלילדים בגילאים האלו יש באופן טבעי יכולת לתפוס את העולם במושגים של טוב ורע, ומתקשים בחשיבה מורכבת יותר
חשוב לדבר עם ילדים על המצב הביטחוני בצורה נכונה ומתאימה לגילם. שיחה כנה ומרגיעה עם הילדים תעזור להם להבין את המצב, להפחית את החרדה ולשמור על תחושת ביטחון.
גם אילור בן דור מטפלת בזיגמונד>
